היא- אין לה מילה. וכשאני לעצמי- מה אני?

נניח שיש לי חברה שאנחנו בקביעות מסתמסות ומפנטזות להיפגש, אבל בפועל, היא תמיד לא יכולה. אם הצלחנו לקבוע, היא תמיד תבטל כי 'צץ משהו' וגם אם היא באזור שלי במקרה, היא לא תודיע. מהפעולות האלה שלה, משתקפות לי שתי עובדות:

1. היא פחות בקטע לשמר איתי קשר שכולל מפגשים פיזיים.

2. אין הלימה בין המילים, הכוונות והמעשים שלה.

העובדה השנייה מותירה אותי פעם אחר פעם בחוסר נוחות שמפעיל אותי.הרבה יותר מהעובדה הראשונה.

ההתלהבות המילולית שלה, עם הצהרת הכוונות לקיים מפגש, מכינות אותי לקראת פעולות עתידיות שלה- שהיא תתאמץ. שהיא תגרום למפגש להתרחש. שהיא תשקיע.

חוסר הנוחות שאני חשה הוא בנוגע לתחושה שלי כלפיה; הערך שלה בעיני יורד.

כשהפה, הלב והמעשים שלה לא שווים, מגיעה אלי תובנה בלתי נמנעת לגבי האדם שהיא; אישה שאין לה מילה. בלבלנית שכל. לא אמינה. לא אותנטית. מסוגלות נמוכה.

ולפעמים, האישה הזו היא אני.

לפעמים אני זו שמתלהבת ומצהירה שאני לוקחת על עצמי דברים, אני מתכוונת לכך אבל בפועל לא עומדת במילה שלי. שוב ושוב ושוב.

כך למשל אני לומדת על השפעת הסוכר על הריכוז והאנרגיה שלי ומצהירה שאני מפסיקה איתו בבקרים ובערבים. אני מתכוונת לכך, כי אני מבינה שזה יעשה לי טוב, כי חקרתי והבנתי את המשמעות. בפועל מגיע מחר ואיתו עוגייה במקום ארוחת בוקר טובה, ואחרי ארוחת צהריים מקנחת כי מרגישה שחייבת אנרגיה מהסוג הזה. בערב סוגרת פינה עם קורנפלקס כפיצוי על יום קשה.

כך המילים שלי והכוונות עוברים למחר, אבל המעשים – נותרים כשהיו. ואז מגיעה אלי תובנה בלתי נמנעת לגבי האדם שאני; אישה אין לה מילה. בלבלנית שכל. לא אמינה. לא אותנטית. מסוגלות נמוכה. 

אינטגריטי

אינטגריטי זהו מושג מעולם המכונות ומשמעותו : שלימות מכנית.בעולם בני האדם, מדובר משהו עדין ומורכב אפילו יותר; כאשר הפה, הלב והידיים שווים.אינטגריטי זו תחושת הסיפוק העילאית שמגיעה מכך שאמרתי משהו, התכוונתי אליו וביצעתי אותו. מתוך ידיעה שהמשימה הזו תכניס לחיי רווחים (תועלת) ותפגיש אותי עם מחירים (אתגרים, סדרי עדיפויות).

תחושת הסיפוק הזו מתורגמת לאמון שלי בעצמי, לתחושת ערך עצמי, ליכולת שלי להאמין במסוגלות שלי.כך גם מול הזולת – כשאומרים לי משהו, מתכוונים אליו ומבצעים אותו, אני מתרשמת שיש לאדם אינטגריטי. ומכאן, שיש לו מילה. שאני יכולה לסמוך עליו. הערך שלו כאדם, עולה.

במידה ולקחתי על עצמי משהו בכוונה, אך בפועל לא עשיתי אותו, אני יכולה לעשות תיקון אינטגריטי: אני אתבונן מחדש במשימה שלקחתי על עצמי, בהתייחס לנסיבות חיי, אבחן בכנות המרבית מה לא עבד, אתייחס למחירים ולרווחים שוב ואבחן את הכוונה האמיתית שלי. אדייק את האינטגריטי שלי לכך שאם בחרתי בו, אני מתכוונת לעמוד בו למרות ובגלל כל הפרטים הקיימים. זה מה שיוביל לסיכויים גדולים יותר להצליח בו ולשמר אותו.

כשלמדתי לראשונה על אינטגריטי בהכשרה, מיד לקחתי על עצמי משימה שישבה לי במוח שבועות קודם : לקרוא בכל יום 10 עמודים בספר. ביררתי למה זו המשימה שלי, מה ארוויח מכך (זה האדם שאני רוצה להיות, זה יעזור לי להתקדם בספר, זמן קריאה יהיה במקום זמן בטלפון, אני אוהבת ללמוד ולהעשיר את עצמי, זה אימון חיובי למוח ולריכוז, זה יעזור לי להירדם...).

גם התייחסתי למחירים שאשלם, לאתגרים שיצוצו בדרך לקריאת 10 עמודים ביום.בפועל, לא עמדתי באינטגריטי ונותרתי עם טעם חמוץ ביחס לעצמי, ביחס לאמון שלי בעצמי.

בתיקון האינטגריטי שערכתי עם הקבוצה שלי נכנסתי לעומק ה'מחירים' שהתייחסתי אליו מראש וגיליתי שהחסרתי רבים מהם. מדהים כמה אנחנו שוכחות את מיליון המשימות שאנחנו מבצעות ביום, אלה שאנחנו מבזבזות/ משקיעות בהן את הזמן שלנו. ניתחתי את הימים שלי יחד עם מה שהם דורשים ממני והתייחסתי הפעם גם למצב הרוח שיש לי בדרך כלל בסוף כל יום (אחרי יום טיפולים, לפני יום לימודים, בשבת בבוקר..) ונוכחתי לגלות שהמשימה שלקחתי על עצמי פשוט לא רלוונטית, כרגע. פתאום היה נראה לי שטותי לצפות מעצמי לקרוא 10 עמודים בתקופה שבה עשיתי המון דברים חשובים וטובים שמילאו אותי ולא אפשרו לי אנרגיה/ פנאי למשימה הזו.

האכזבה שלי מעצמי התחלפה בהיכרות עצמית וחמלה.

מכאן, יכולתי להתאים לי משימת אינטגריטי אחרת, מדויקת יותר ומועילה -> קריאת 10 עמודים בבוקר שבת.

שאלות אימוניות בנוגע למשימת אינטגריטי

·       מה תרוויחי מזה?

·       מה המחירים שתשלמי עבור כך?

·       אילו מחירים את לא מוכנה לשלם עבור כך?

·       איזה מחיר את לא מוכנה לשלם עבור כך?

·       האם המשימה מותאמת ל'מגרש' שבחרת לשחק בו כרגע?

·       איך תרגישי אחרי שתעמדי באינטגריטי?

·       מה עשוי להוביל לכך שלא תעמדי באינטגריטי?

·       האם מבחינתך זה זמן אידיאלי בחייך למשימה הזו?